מגפת הקורונה וההסתגרות מאפשרים זמן לחשוב,
להסתכל על הדברים אחרת ולהעז לומר דברים שלא עולים בקנה אחד עם הרוב.
בואו נאמר את האמת – משהו רקוב בממלכת הכלכלה העולמית והריקבון פגע בכולנו. במשך דורות אימצנו צרכנות מופרזת, תאוותנות וגרגרנות שבאו על חשבון הסביבה והמשאבים ורובנו בחרנו בקפיטליזם שמקדש מודל קיצוני של התעשרות מהירה, יחידנית, שלוקחת בחשבון פקטור אחד בלבד: כמה שיותר מהר לעשות כמה שיותר כסף.
ולאן זה הוביל אותנו ?
שיא של פערים בין אוכלוסיות והעובדה שיותר מ-80% מההון העולמי שייכים ל-6% בלבד,
שיאי עוני ברחבי העולם שהם חלק מהעובדה שגם הלילה 1.4 מיליארד אנשים ילכו לישון רעבים מחוסר ביטחון תזונתי,
שיאי פערים בין נשים וגברים בהיבטים כלכליים ומקצועיים,
שיאי זיהום ופגיעה בסביבה והאקלים והנה – ברגעי המצוקה העולמיים שאנו חווים, זה מתנפץ לנו בפנים.
במילים פשוטות – כל זמן שנמשיך לשחק במשחק שבו כולם מנסים להיות חדי קרן כלכליים בלבד, האנושות תמשיך להפסיד.
משבר הקורונה יהווה מפץ לתהליך שהכלכלה העולמית כבר עוברת בעשור החולף, הודות לעוד ועוד מנהיגים, ארגונים, יזמים ומחנכים,
שמבינים שמקסום רווח בלבד, בא על חשבון החברה והסביבה.
את השינויים האלו אנו רואים כבר בכל מקום: בקרב התאגידים, הצרכנים, האקדמיות, המשקיעים ואני לא מדבר רק על סלידה מתעשיות קיצוניות כמו טבק, נשק ודלק אלא "בהתעוררות" של המיינסטרים:
- פייסבוק מפנימים את הסיכון שהיא נושאת בנושא פייק ניוז, שאת ההשלכות הפוליטיות שלהן והסכנה לדמוקרטיה אנחנו רק מתחילים להבין;
- פלטפורמת הענק Medium החלו לסנן מפרסמים שמקדמים שירותים ומוצרים בניגוד לערכי הארגון;
- מותגים מובילים בתעשיית האופנה והמזון מפתחים תהליכי ייצור חדשניים במטרה לצמצם את הפגיעה בסביבה ולהגן על המשאבים ששייכים לכולנו;
- חברות ענק כמו דנונה, ג'נרל אלקטריק, אדידס, פטגוניה, לאש, נאטורה קוסמטיקס – מזיזות את המחט לכיוון החברת/סביבתי בזכות תהליכי עומק ארוכי טווח בכל הקשור להשפעתן החיובית על הסביבה והחברה.
אז מה הלאה?
אני מאמין שאנחנו בפתחה של הזדמנות ושהגיע הזמן לזנוח את מודל חדי הקרן ומחפשי ההתעשרות המהירה בלבד ולעבור למודלים אלטרנטיביים ומציאות שפויה. העולם יזדקק עכשיו, יותר מתמיד, למודלים חדשניים שמשלבים בין רווח כלכלי לבין רווחת הקהילה, החברה והסביבה.
לא זה על חשבון זה, אלא זה לצד זה:
– עסקים רווחים שפותרים אתגרים חברתיים.
– תאגידים שמשגשגים בזכות צמיחה כלכלית לצד הדאגה לעובדים, הלקוחות והכדור.
– ארגונים חברתיים שנהנים מהכנסה עצמית ויציבות כלכלית.
– רשויות שתומכות ומעודדות מנהיגות מקומית שפועלת בכלים עסקיים חברתיים.
– יזמים שנעזרים בחדשנות חברתית כדי ליהנות מקריירה מוצלחת שמטרתה להוביל לצמצום פערים ושוויון הזדמנויות.
זו כלכלה נטולת תאוות בצע ורצון להשיג כמה שיותר, כלכלה חדשה ששואפת להצליח, תוך הקפדה על הצלחת הסובבים אותנו.
הדרך לשם רצופת אתגרים:
- בראש ובראשונה – לשנות תפיסה וחשיבה מרכזית. זה הליך ארוך שנדרשים לו אמונה, רצון ומשאבים;
- חריש עמוק בקרב כל המגזרים, חקיקה, רגולציה, חינוך ויצירת תמריצים ותמיכה לאלו שיבחרו בכלכלה החדשה.
- התמודדות עם בעלי העניין "הישנים" שלא ירצו שהעולם יתקדם והשפע יגיע לכולם;
- עוד ועוד הוכחות ומספרים כמו השווקים העסקיים חברתיים שצמחו ושגשגו בבריטניה, גרמניה, סינגפור, הודו ודרום קוריאה.
- שינויים בקרב תאגידי הענק שהופכים לדוגמא חיה, כמו יוניליבר, נסטלה, מייקרוסופט, שטראוס ועוד.
- כסף חדש ותמריצים כמו השקעות חברתיות, קרנות אימפקט, אנג'לים חברתיים ומעבר של הפילנתרופיה הקלאסית לתמיכה במודלים היברידיים ושתי שורות רווח.
- הירתמות ואדפטציה של מערכות החינוך וההכשרה והצטרפות של עוד אוניברסיטאות לצונאמי של תארי כלכלה ומנהל עסקים שכבר מדברים את השפה של גם וגם, כמו הרווארד, ייל, פרינסטון, מכללת ת"א יפו, אונ' ת"א, בן גוריון, סמינר הקיבוצים ועוד.
- סבלנות, חזון והפנמה שכמו שמילטון פרידמן קבע בשנות ה-70 שהמטרה היחידה של עסק היא מקסום רווח עבור בעלי המניות – כך 50 שנים אחרי, אנו יכולים לקבוע שהעולם עומד בפני הזדמנות להטמיע מודל חדש שדואג לכיס שלנו, לרווחתם של אחרים ושמירה על הכוכב היקר שלנו.
כל האתגרים האלו כבר נמצאים בתהליך שינוי בעולם ובארץ. "המגזר הרביעי" מטשטש את הגבולות בין שאר המגזרים ובזכות רשימה ארוכה של א.נשים וארגונים.
הכלכלה החדשה דוהרת קדימה.
אני בטוח שיהיו ספקנים ואני מסכים שאין נביא בעירו לגבי מה באמת יהיה בעתיד הקרוב והרחוק, אבל דבר אחד אני יכול לומר בביטחון:
כל המודלים, האסטרטגיות, הגישות והבחירות שהסתמכנו עליהם בעבר, הובילו אותנו לנקודה ההיסטורית הזו, שבה כל מי שיגיב לי,
יעשה זאת כשהוא נמצא בבידוד עולמי בגלל מגיפה שמסמנת לנו בשיא עוצמתה – שכנראה חייבים שינוי.
אז מי מאמין בלעשות דברים אחרת?
