אלו ימים של רכבת הרים רגשית שכל יום מביא עימו סחרורים,
עליות וירידות חדשות, שכל יום אנחנו חווים את המציאות באופן שונה כהורים, עובדים, בני זוג וכל פרספקטיבה כזו מביאה איתה סימני שאלה.
הרי גם ככה השנים האחרונות פה מאלצות אותנו לחיות לצד בלגנים ביטחוניים, פוליטיקה הזויה, אקלים שמשתגע לנו מול הפרצוף ועכשיו גם המגיפה.
ובין כל סימני השאלה, התחלתי לשאול את עצמי – לאיזו מציאות נחזור?
הקורונה הביאה איתה כאוס, חרדה, מוות ובאותה נשימה סולידריות, עשייה, חדשנות, הירתמות ויצירתיות וכולם מדברים על היום שבו הכול יחזור להיות "נורמלי".
באמת אנחנו נרצה לחזור לנורמלי?
בואו רגע נסתכל על מה שהוביל אותנו לנקודה הזו בזמן. כלכלה לא שיוויונית, שיאי פערים בין אוכלוסיות, הימורים פיננסיים של יחידים שזוכים לתספורות בזמן שהרוב נפגעים כלכלית, ניצול של משאבי טבע לטובת מקסום הרווח ופגיעה בלתי מרוסנת בטבע ששייך לכולנו ואני יכול להמשיך את הרשימה הארוכה הזו שתוביל לשורה תחתונה ברורה – לא הגיע הזמן ליצור נורמלי חדש?
העולם שלנו חווה את אחת מהתקופות הכי לא יציבות מאז מלחמת העולם השנייה:
- 3 מיליארד בני אדם שנמצאים בסיכון תזונתי או תת פרנסה (1.4 מליארד מוגדרים מתחת לקו העוני וברעב יומי)
- הניצול הקיצוני של משאבי כדור הארץ לטובת תעשייה כלכלית מוטת מקסום רווח בלבד.
- פסי ייצור ואספקה שפוגעים בסביבה ובהון האנושי.
- שיטה כלכלית מרכזית שעדיין דוגלת בגישה הקפיטליסטית "החזירית".
- פערים הולכים וגדלים בין אוכלוסיות ומעמדות ודחיקת מעמד הביניים לעבר האזור הסוציו-אקונומי הנמוך.
- יוקר מחייה שהולך וצומח לצד תרבות צריכה לא הגיונית ביחס ליכולת הפרנסה.
- שינויים דרמטיים בשוק העבודה וחדשנות המייתרת נתחים שלמים ממקצועות האתמול
האתגרים האלו כבר מניעים גלגלים גדולים ומשמעותיים בכל המגזרים. יותר יותר תאגידים, ממשלות, ארגוני חברה אזרחית, קרנות השקעה, פילנתרופים ואנג'לים בוחרים להפנות את החדשנות והמשאבים לטובת פיתוח מודלים חדשניים שמשלבים בין פיצוח האתגרים האלו, לבין יציבות כלכלית ורווחיות לטווח ארוך.
במילים פשוטות – העולם מתחיל להבין שהרדיפה אחרי מקסום רווח בטווח קצר עולה לאנושות ביוקר ודווקא חשיבה כלכלית, חברתית סביבתית לטווח ארוך היא מנוע הצמיחה הרלוונטי לעשורים הבאים.
אז לאיזו מציאות אנחנו נרצה לחזור?
אולי במקום לחוג הסילון, נשקול את הכלכלה המעגלית שמוערכת בהזדמנות של 2 טריליון דולר בשנה או אולי במקום להשקיע בגידול נצלני של חיות ופגיעה באקלים, נשקיע בפיתוח מזון בר קיימא וחקלאות מקיימת שמוערכים ב-4.5 טריליון דולר.
ומה לגבי לפתח את המיזם הבא שיפתור את נזקי האקלים, הבצורות או הפגיעה באוקיינוסים, כי שם יש 26 טריליון דולר בשנה, במקום להמשיך להזרים כספים לתעשיית הנפט והדלקים, שכבר מזמן הפכה לכלי משחק של האגו בין רוסיה לבין ערב הסעודית.
הכלכלה העולמית עומדת בפני הזדמנות ולכולנו יש את האפשרות לקחת בהזדמנות הזו חלק.
ממשלות נוספות דוגמת אנגליה, סינגפור, הודו, דנמרק ועוד, שיבחרו לעודד באמצעות רגולציה ומענקים מיזמים ויזמים, עסקים וארגונים חברתיים שיבחרו לפתח מודלים שעושים טוב ועושים כסף.
קרנות ההשקעה יכולות לשלב בין החד קרן הבא לבין החדשנות שתפתור בעיות בכל העולם וגם לבחון אספקטים סביבתיים וחברתיים בכל השקעה בדומה לבלקרוק הענקית.
רשויות שיאמצו חדשנות שמטרתה לצמצם פערים בקהילה ולשפר את תנאי המחיה והסביבה עבור התושבים וכל זאת בהובלת יזמים מקומיים ובשיתוף פעולה עם כל המגזרים.
אקדמיות שיצטרפו למגמה העולמית לשילוב מודלים עסקיים חברתיים ומסלולי יזמות וחדשנות חברתית בתארי כלכלה, מנהל עסקים, משפט, הנדסה ועוד, בדומה למה שקורה בכל האקדמיות המובילות בעולם, כולל ישראל דוגמת המכללה האקדמית ת"א יפו, אונ' ת"א, בן גוריון, הטכניון וכל זאת במטרה להצמיח את דור משני המשחק הבא.
עוד קרנות פילנתרופיות שיאמצו את המודלים החדשים של השקעות חברתיות ועידוד ארגונים שמשלבים בין הכנסות עצמיות לבין עשייה חברתית/סביבתית כמו קרן רוטשילד וקרן רוטשילד.
עוד כספים שיופנו לטובת השקעות אימפקט וקרנות עסקיות חברתיות דוגמת IVN, 2Bcommunity, דואליס, זורה, Beyond.
וכמובן, עוד א.נשים שיבחרו לפתח קריירה שמטרתה לא למקסם רווח על חשבון האחרים והכוכב אלא קריירות מלאות משמעות מהגשמת מטרות למען ועבור הקהילה, תוך הקפדה על המשאבים ויצירת רווחה כלכלית אישית.
המציאות הכלכלית החדשה כבר חיה ובועטת ונמצאת בכל מקום. בשבדיה נגמר הזבל למחזור, בדנמרק צמח אחד התאגידים המצליחים ביותר בעולם בתחום בדיקת התוכנה והענן שאלפי עובדיו הנפלאים שזוכים לתנאי תעסוקה מלאים, הם על הרצף האוטיסטי והרווחים מושקעים בהם ובהקניית חיים "רגילים" מלאי משמעות. תאגידים כמו סודהסטרים, יוניליוור, נסטלה, לגו ופטגוניה מעמיקים משנה לשנה את האסטרטגיות המקיימות שלהם ולאט לאט משנים את עורם מרודפי רווח בלבד לגופים שפועלים בהתאם למטרות ומשמעות חברתית וסביבתית.
המספרים מדברים בפני עצמם והדורות הצעירים מצביעים ברגליים, ברכישה, בויראליות והיום יותר מתמיד מוכח שמותגים כאלו נהנים מנאמנות של העובדים, הלקוחות ומחזיקי העניין וזוכים להיקף שיווק הגדול פי 3 ממותגים אחרים.
אנחנו רואים שווקים עסקיים חברתיים עמידים, יציבים ומשגשגים כמו חצי מיליון ארגונים היברידיים בממלכה הבריטית ושווקים צעירים ופורצי דרך באוסטרליה שכבר נהנית מקרוב ל-100 אלף ארגונים משגשגים.
אנחנו בעיצומה של הסערה, אבל העובדה שעדיין לא רואים מעבר לעננים השחורים, לא נוגדת את האפשרות לתכנן איך נפעל כשהשמיים יתבהרו. כאופטימיסט תמידי אני משתדל לראות את החיובי וההזדמנות בכל מצב וגם במהלך המשבר הגדול ביותר שהאנושות ידעה במאה השנים האחרונות אני מסתכל קדימה בחיוב ומאמין שאפר וכדאי לפעול אחרת.
ב-1862 בזמן מלחמת האזרחים ששיסעה את ארה"ב, אדם אחד הוביל שינוי עצום:
"המציאות כרגע עמוסה באתגרים. זה מצב חדש וכדי לצמוח ממנו אנחנו חייבים לחשוב בצורה חדשה ולפעול בדרך חדשה" / א.לינקולן.
יותר מ-150 שנים עברו, חושבים שנוכל ליצור מציאות חדשה ?
