fbpx

קורס מבוא לחשיבה עסקית חברתית יתחיל בתאריך:

יום רביעי, 5.8.2020

הטעויות הנפוצות ביותר במיזם עסקי - חברתי/סביבתי

כשמדובר במיזמים שהמטרה שלהם היא לעזור לחברה או לצמצם פגיעה בסביבה, קל מאוד להתאהב ברעיון ולהאמין שבגלל שהמטרה חשובה, הדרך תהיה קלה יותר, אבל המציאות רחוקה מאוד מזה. בעשור האחרון ליוויתי והנחתי מאות צוותים, נשים וגברים שלקחו החלטה אמיצה ובחרו להשקיע את הזמן, המשאבים והכסף שלהם בפיתוח מיזמים שמשלבים בין רווח כלכלי לטיפול באתגרים. במשך השנים היו לכולנו עליות ומורדות, הצלחות ולמידה מטעויות וכמובן שלל אתגרים. זה חלק מהמשחק ובמרוצת השנים זיהינו 5 טעויות שכיחות שחזרו על עצמן כל פעם מחדש:

  1. להתאהב בקונספט ולהיאחז בו בכוח
    אין ספק שזו הטעות הכי נפוצה וגם אולי הכי משמעותית. אנחנו נוטים לדבוק בקונספט שלנו ויהי מה ומתקשים לשחרר אחיזה ולבחון אפשרויות נוספות, כי מה לעשות, יכול להיות שמה שכתבנו באקסל לא באמת מתאים למציאות והשוק אומר לנו דברים אחרים.
    הצעה: בטח שמעתם על המושג פיבוט ועל הגמישות בהתאמת המודל למה שהמוטבים, הלקוחות ומחזיקי העניין מספרים לנו. במקום להתעקש עדיף וצריך להתגמש ולשנות את המודל העסקי, השירות, המוצר, לצרכים ולרצונות של השוק.
  2. להיות יזם על שרוצה את הזרקורים לעצמו
    הרבה פעמים דמיינתי איך אני עומד על הבמה ולקול התשואות זוכה בפרס על מפעל חיי. הנאום לרגע הזה כבר נכתב מזמן והאגו שלנו הוא דבר חשוב וכוח מניע, באותה נשימה הוא יכול להיות הרסני. בעולם החדשנות החברתית יש מושג שנקרא "Heroprenuer" שמתייחס ליזמים שכל כך בטוחים שהם בדרכם להציל את העולם, עד שהם שכחו שיש צוות, יש שותפים, יש מחזיקי עניין וכמובן לקוחות. במילים פשוטות – מרוב אני ואני ואני שוכחים שהמטרה הנעלה והחשובה היא להוביל לשינוי ולבד הסיכויים לכך מאוד נמוכים.
    הצעה: לזכות בקרדיט מוצדק זה דבר חשוב. עם זאת, ענווה והסתכלות רחבה על הצלחתם של אחרים ממנפת הרבה יותר לטווח הארוך.
  3. לתכנן יחד עם, לא עבור
    זו אחת הטעויות שהכי מרתיחות אותי, מין סוג של זחיחות וחשיבה שאם אני בחרתי לסייע לאוכלוסייה בסיכון, או לפתור בעיה סביבתית, אני זה המוח מאחורי המיזם והדעה שלי היא הקובעת. לא מעט רעיונות התגלו כלא באמת רלוונטיים כי היזמים הגיעו עם רעיון מהבית ובטוחים שהוא הנכון והמתאים ביותר לבעיה. הם עשו מחקר שוק דרך גוגל, דיברו עם שניים שלושה קולגות שאמרו להם שהם מדהימים ואפילו נכנסו לאתר של הלמ"ס ואז כשיצאו עם הפתרון לשוק זכו למקלחת צוננת כי פספסו בגדול.
    הצעה: מעבר לראיונות עומק (לפחות 20), הקשבה עמוקה לשוק שכוללת ניתוח רשתות חברתיות, איתור ביטויי מפתח וטרנדים ומחקר עמוק ויסודי של מודלים קיימים, אני הכי ממליץ לצרף לצוות או לחבור בשותפות אסטרטגית למוטבים עצמם או לארגונים מומחים שפועלים בתחום היעד. תתפלאו איזה אוצר הצעד הזה מביא אתו ואיזה פוטנציאל הצלחה מביאה איתה פרספקטיבה של האדם שאתם הכי רוצים לעזור לו או המומחים לאתגר הסביבתי שבוער בכם לפתור.
  4. עזוב יציבות כלכלית, בוא נגייס השקעה
    בשנים האחרונות זה נהיה טרנד – מסתכלים כבר על הסוף במקום על הדרך ואצל רבים הסוף הוא איך לעשות אקזיט, איך נייצר משהו שיהיה מספיק אטרקטיבי כדי שמישהו יכתוב לנו עבורו צ'ק. מעבר למספרים שמציגים מציאות גיוסים מאתגרת ביותר (ובכלל שלא נדבר על עולם הקרנות פוסט הקורונה) רק 1 ל-100 סטארטאפים מצליח לגייס ורק 1 ל-300 יצליחו לממש את ההשקעה. במציאות כזו הרבה יותר נכון לכוון לעסק מצליח ויציב ולא לאקזיט.
    הצעה: לעשות אקזיט אפשר בכל מיני שלבים בחיי הארגון ולכן אולי כדאי קודם כל לתכנן ולפתח עסק חברתי רווחי, יציב, כזה שמהווה מנוע כלכלי אמין וכמובן מהווה הגשמה אישית ומשמעות חברתית וסביבתית.

    כל הקונספט של חדשנות חברתית הוא סביב השאיפה לפתח קריירה שתאפשר לטווח ארוך להשיג רווח כלכלי לצד יצירת השפעה חיובית על המציאות של כולנו וכדי להגיע לשם אני ממליץ בחום לפעול לפי השלבים הבאים:
    – לדייק במטרה שבוערת בך;
    – לפעול עם מומחים, מוטבים וארגונים בתחום כדי לדייק את המודל והמיזם;
    – לפעול במקצועיות סביב שלבי יזמות ובדיקת היתכנות;
    – לפתח מודל עסקי רווחי;
    – לתכנן מודל למדידת ההשפעה והוכחת השינוי והאפקטיביות;
    – למפות את מחזיקי העניין ולייצר עבורם הצעת ערך כדי לרתום אותם לשותפות אסטרטגית;
    – לצאת לשוק עם MVP או פעילות מדויקת וזהירה לבחינת הנחות היסוד;
    – לנתח, לחקור, לשפר ולצאת עם פיילוט מותאם;
    – להוציא לפועל את המיזם, לשווק ולמכור בסבלנות, עד להתייצבות.
  5. לעגל פינות, בעיקר חברתיות
    כשהמיזם כבר נמצא בשוק והאתגרים משתנים מלתכנן לרוץ בפועל, ישנה נטייה להילחץ, בעיקר מהפן הכלכלי ולהתחיל לחשוב איפה אפשר לקצץ, או לוותר קצת כדי לעמוד ביעדים הכלכליים. לצערי זה שלב שבו נוטים להתפשר על הצד החברתי של המיזם "כי זה פחות אקוטי". חשיבה שכזו עלולה להוביל לפספוס ענק:
    הפוטנציאל הכלכלי של מודל עסקי חברתי גבוה מלכתחילה בזכות מחזיקי עניין, מכל המגזרים, שמעוניינים לפתור את האתגר והמטרות שהמיזם שלך אמור לפתור. זאת אומרת שיש לכם מטרה משותפת וכל זמן שנוכיח את האפקטיביות שלנו, נמשיך לרתום אותם וליהנות מהשקעה בכסף או שווה ערך כסף.

    ברגע שנתחיל לזייף ולעגל פינות, אנו עלולים לאבד את האמון ואת התמיכה של מחזיקי העניין. במילים פשוטות – עיגול הפינות בצד החברתי עלול לעלות הרבה יותר כסף.
    לכן, ניהול שתי שורות רווח הוא ניהול ללא פשרות וכמו שנשאף להצליח בצד העסקי ולהמשיך לספק ללקוחות את השירות והמוצר הטוב ביותר, כך נתייחס למימוש ההשפעה החברתית או הסביבתית של המיזם.

לקום בבוקר ולבחור לפתח מיזם שעושה טוב ועושה כסף זו מנהיגות בעיני והמטרה שלי בהכשרה, פיתוח והטמעה של חדשנות חברתית בארגונים, רשויות ויזמים, היא לסייע לעוד ועוד א.נשים לממש את הרצון הזה ולפתח פרויקטים במודלים עסקיים חברתיים.
זו גם הסיבה שאני בוחר לשתף גם מהצדדים הפחות אטרקטיביים של רכבת ההרים היזמית ואני אשמח לשמוע מה דעתכם על חמשת הטעויות האלו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווצאפ
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו באימייל
שיתוף ב telegram
שתפו בטלגרם